פודקאסט "ספריית בבל" נוצר כתירוץ המושלם לנהל שיחות עם אנשים מרתקים על יצירות ספרות אהובות.
בפרק הראשון בפודקאסט החדש הזמנתי את פרופ' שמעון אדף לשיחה על פיליפ ק. דיק. האם דיק הוא סופר מדע בדיוני? כיצד יש להבין את היצירה המורכבת והחזיונית שלו ומדוע הספר היחיד שתירגם שמעון - סופר חשוב בזכות עצמו - הוא דווקא 'האיש במצודה הרמה' של דיק?
בפרק השלישי של ספריית בבל יצאנו אהרן האופטמן ואני אל כוכב לכת רחוק רחוק, הממוקם באזור אלפא שבמערכת אקוואריוס, אל כוכב הלכת סולאריס.
בשנת 1981 תרגם אהרן את סולאריס של סטניסלב לם. התיישבנו לשוחח על רומן המדע הבדיוני המופתי הזה, שמציג בצורה מותחת וקורעת לב את מגבלות המדע האנושי, ואת חוסר היכולת של בני האדם לתקשר לא רק עם ישויות חוצניות, אלא אפילו אחד עם השני.
הפרק צללנו לתוך אחד מהרומנים המשונים והקשים ביותר לפיצוח בספרות כולה, פיניגנז וייק של ג'ימס ג'ויס. לשם כך הזמנתי את ד"ר יעלי גרינבלט, ממקימי קבוצת הקריאה היחידה בארץ של פיניגנז וייק ומי שהקדישה את הדוקטורט שלה לאותו רומן בלתי אפשרי. דיברנו על ההחלטה של ג'ויס לכתוב את ספר הלילה שלו (אחרי שפרסם את ספר היום שלו, יוליסס), על השפה הלא קיימת שהמציא ג'ויס, על העלילה שאין מי שמסכים עליה ועל הדרכים שאפשר לקרוא את הספר הגס ביותר והמצחיק ביותר שנכתב אי פעם על ידי גאון ספרותי.
הפעם ישבתי עם האורחת שלי מבקרת הספרות עלית קרפ לדבר על הספר שהרס לי דייטים אינספור. הרומן השטני שבתקופה מסוימת היה האהוב עליי בעולם, 'לוליטה' מאת הסופר, המתרגם ורודף הפרפרים ולדימיר נבוקוב. דיברנו על הסיכון שבקריאת רומנים כאוטוביוגרפיה חבויה של המחבר, על מה שמבדיל בין יצירת מופת לספר שהוא פשוט נחמד מאוד, על מהו הנושא שמסעיר ומרתק את כל הסופרים הגדולים, וגם, לסיום, למה יש המתעקשים להשתמש עדיין בשם לוליטה כדימוי לנערה פתיינית - הדבר האחרון בעולם שאליו התכוון נבוקוב בכתיבת הרומן הגדול שלו.
בפרק השני ישבתי לשוחח עם המתרגם אברהם ארואטי על האיליאדה להומרוס. אברהם תירגם את שתי השירות האפיות של הומרוס - האיליאדה והאודיסאה לפרוזה עברית. ובשיחה הזאת ביקשתי לשמוע על הזעם של אכילס, על ההתערבות הבלתי פוסקת של האלים בחייהם של בני האדם, ומה הטעם להילחם או אפילו סתם לפעול בעולם אם התוצאה ידועה מראש? על הדרך גם נחשפנו לדעתו של אברהם על הבעיה ההומרית - האם היה משורר אחד ויחיד בשם הומרוס שחיבר את השירות הללו - וגם למה אנחנו עדיין קוראים ומדברים במלחמת טרויה 3200 שנה אחרי שהסתיימה.
בפרק הרביעי של ספריית בבל אירחתי את המשוררת והפסיכולוגית רות נצר לשיחה על "הספר האדום" של קרל יונג. דיברנו על המוות הסמלי שחווה יונג ושהוליד את הספר המשונה הזה, על טכניקת הדמיון האקטיבי שפיתח כדי לצלול למעמקי נפשו ועל הדמויות המיתולוגיות והבדויות שפגש שם. ניסינו לענות על השאלה מדוע בחר יונג לא להוציא לאור את הספר שהוביל אותו לפתח את תורת הנפש המהפכנית שלו, "הספר האדום" שראה אור כמעט חמישים שנה לאחר מותו ושהפך בן-לילה לסנסציה עולמית.
"דורנו מחפש מעיין חיים חדש, אני מצאתי מעיין כזה ושתיתי ממנו ומימיו טעמו לי".
בפרק השישי של ספריית בבל אירחתי את פרופ' אביעד קליינברג לשיחה על האוטוביוגרפיה הראשונה במערב, שאותה חיבר הקדוש הנוצרי אוגוסטינוס שנים ספורות לפני התמוטטות האימפריה הרומית. דיברנו על סלידתו הראשונית והמפתיעה של אוגוסטינוס מכתבי-הקודש, על הכת הגנוסטית שבה היה חבר בצעירותו, ועל הפיכת-הלב שהחזירה אותו אל חיק הנצרות הקתולית. סקרנו כמה מחטאיו של אוגוסטינוס, המתעקש להתוודות עליהם בפני האל והאנושות. וכל זאת, כמו שטוען אביעד – המתרגם העברי של 'וידויים', נכתב בידי כותב שיודע בדיוק מה הוא עושה, ובמסווה של חשיפה אישית שאינה יודעת גבולות דואג בכל פנייה ופנייה להסתיר את עצמו מאיתנו.
בפרק השמיני של ספריית בבל התיישבתי עם העורך והמבקר מוטי פוגל לשיחה על 'החיים הוראות שימוש', יצירת המופת של הסופר הצרפתי-יהודי ז'ורז' פרק. דיברנו על המבנה המיוחד במינו של הספר הזה (שמחברו נתן לו את כותרת המשנה "רומנים"), על הדרך שבה פרק מייצר עולם שלם בראשו של הקורא - הכולל מאות רבות של סיפורים, דמויות ורהיטים (כן כן), על מוטיב הנקמה שמהדהד לכל אורכה של היצירה ועל איך ספר שעוקב בכל פרק ופרק אחרי חדר אחר בבניין פריזאי בשנות ה-70 הוא בעצם מדריך רוחני לחיים. ומה כל זה קשור לאמנות הפאזל?
בפרק התשיעי שוחחנו המתרגמת רותם עטר ואני על הספר היחיד במינו - 'תרגילים בסגנון' של ריימון קנו שרותם תירגמה. זאת הייתה שיחה מרתקת על אחת מיצירות המופת הלא צפויות של הספרות הצרפתית, יצירה שבה אנחנו מקבלים 99 גרסאות של אותו הסיפור שגרתי ואפילו בנאלי לכאורה.
מה הפשר שירות שהיה אומר מי שבקש להסתכל בצפיית המרכבה: גלילי שחר על שירת המלאכים בספרות היכלות ומרכבה
